מהי סביבה ומהי לאדם
מילון מושגים
אאוטריפיקציה (Eutriphication)
תהליך בו ישנה עליה גדולה מאוד ביצרנות הראשונית (של פיטופלנקטון או צמחי מים) עקב כמות גבוהה מאוד של נוטריינטים הזמינים לתהליך, בעיקר של חנקן או זרחן. במצב רגיל צמחי מים, אצות ופיטופלנקטון משתמשים באנרגיה של השמש, בפחמן הדו-חמצני ובנוטריינטים על מנת לבצע פוטוסינתזה, לגדול ולהתרבות. הגורם המגביל לתהליכים אלו הם הנוטריינטים הנמצאים במים (אנרגית שמש ופחמן דו-חמצני אינם מהווים גורם מגביל כי נמצאים בשפע). אאוטריפיקציה נוצרת כאשר במים ישנם ריכוזים גבוהים של נוטריינטים, הגורמת לעליה בקצב של תהליכים אלה ולגדילה ולהתרבות מאסיבית של האצות, תהליך זה נקראם גם "פריחת אצות״. לעיתים המים מתכסים בכמויות גדולות של אצות ונראים ירוקים (או אף אדומים במקרה של אצות מסוימות). מקורות נפוצים לנוטריינטים במערות אקווטיות הם חקלאות (דשנים הנשטפים משדות חקלאיים ומגיעים למים), שפכים (הנשפכים למים).
אביוטי (Abiotic)
מרכיב דומם (שאיננו חי) בסביבה מסוימת. מרכיבים אביוטיים כוללים תרכובות כימיות שונות (כגון נוטריינטים, גזים - חמצן, פחמן דו-חמצני וכו', ותרכובות כימיות נוספות), עצמים פיזיים דוממים (כמו סלעים, קרקע ללא האורגניזמים שבתוכה (ללא בקטריות, צמחים או שורשים), מים ועוד. הגורמים האביוטיים תומכים במערכת הביוטית (כלל האורגניזמים) ומשפיעים עליה.
אוזון (Ozone)
אוזון הוא גז המורכב ממולקולות בעלות 3 אטומים של חמצן (חמצן שאנו נושמים מורכב מ-2 אטומים של חמצן). גז זה הינו רעיל במידה ונשאף אותו, אך חשיבותו הרבה היא בגבהים הגדולים באטמוספרה, בשכבה הנקראת סטרטוספרה (שכבה של אטמוספרה בגובה ממוצע של 17-50 ק"מ מעל פני הים). אוזון נוצר בתגובות כימיות בסטרטוספרה ויוצר שכבה המכסה את כדור הארץ בגובה. תפקידה החשוב של שכבה זו הוא להגן על כדור הארץ מהקרינה האולטרה-סגולה (UV) המזיקה המגיעה מן השמש ע"י בליעה של קרינה זו באורכי גל ספציפיים. ללא שכבה זו, החיים של כלל האורגניזמים על כדור הארץ (כולל בני האדם) לא היו יכולים להתקיים כמו היום.
בשנת 1985 התגלה כי שכבה זו נהרסת וישנם "חורים" בה במקומות מסויימים בעולם (בעיקר מעל הקוטב הדרומי ואוסטרליה) וכי קרינה מסוכנת חודרת דרך שכבה זו. הסיבה להידלדלות שכבת האוזון הוכחה חד-משמעית בגלל פעילות האדם – ייצור ושימוש בחומרים כימיים הנקראים CFC (בנוסף למספר חומרים נוספים) ושימוש בהם במוצרים כמו תרסיסים, מקררים וכו', ובתעשייה. חומרים אלו נפלטו לאטמוספרה, הגיעו לשכבת האוזון שבסטרטוספרה וגרמו לפירוק של האוזון.
סיפור הצלת שכבת האוזון נחשב כאחד ההישגים הסביבתיים הגדולים (והיחידים) כבר ב-1987 (מספר מועט של שנים לאחר גילוי התופעה) נחתמה אמנה לאיסור שימוש בכימיקלים מלאכותיים שגורמים לפגיעה באוזון והתחיל תהליך השיקום של שכבת האוזון שנמשך עד היום.
אוטוטרופי (Autotrophic)
יצור חי אשר מייצר תרכובות אורגניות מורכבות מחומרים אנאורגניים (פחמן דו-חמצני, מים ונוטריינטים). האוטוטרופיים מהווים את הראשונים בזרימת האנרגיה בעולם החי, כאשר מרביתם משתמשים באנרגיית השמש לצורך התהליך, אם כי ישנן קבוצות קטנות המשתמשות במקורות אנרגיה אחרים (כגון אנרגיה מפירוק של תרכובות מסוימות במעמקי הים). בין האורגניזמים האוטוטרופיים נמנים כלל הצמחים היבשתיים, אצות, חיידקים ופרוטיסטים מסוימים. בדרך כלל היצורים האוטוטרופיים נמצאים בתחתית פירמידת המזון, ומהווים את המזון הבסיסי לשאר הקבוצות.
אוכלוסיה (Population)
כלל האורגניזמים המשתייכים לאותו המין, אשר חיים במרחב פיזי-גאוגרפי מסוים ובעלי יכולת להתרבות ביניהם. באוכלוסיות בדרך כלל ישנם יחסי גומלין, הכוללים תחרות והדדיות. האוכלוסייה הינה היחידה הבסיסית של קבוצות אורגניזמים באקולוגיה.
אופטימיות טכנולוגית (Techno-optimism)
גישה כללית שבבסיסה האמונה כי מדע וטכנולוגיה ישפרו את רמת החיים, חופש הפרט, מידת השוויון ורמת הידע, אשר יוכלו לפתוח הזדמנויות חברתיות, פוליטיות ואקולוגיות חדשות ושאר אידאלים אוטופיים. גישה זו רואה בטכנולוגיה כמעין ״מקור ישועה״ עתידי פוטנציאלי ובלתי מוגבל לכל הבעיות שאנו מתמודדים איתן כיום, תוך התעלמות מגורמים כמו עלות הטכנולוגיה, נגישותה, יכולות הפיתוח שלה ומגבלותיה.
אורגניזם (Organism)
יצור חי שיכול להתקיים, להתפתח ולהתרבות ומהווה יחידה בפני עצמה (או כחלק ממושבה). גוף האורגניזם מהווה סביבה נפרדת מהסביבה החיצונית, בה יש תנאים שונים ומתרחשים תהליכים המשמרים את קיום האורגניזם, כמו מטבוליזם והומאוסטזיס שמאפשרים את קיום הסביבה הפנימית הקבועה. גוף האורגניזם יכול להיות תא בודד (חד-תא) ויכול להכיל רקמות ואיברים שבנויים מתאים רבים (רב-תא). במקרה בו האורגניזם הוא רב-תאי, ישנה חלוקת תפקידים וסנכרון מאוד מדויק בין כלל התאים המאפשרים את קיום האורגניזם.
אטמוספרה (Atmosphere)
שכבת הגזים המקיפה את כדור הארץ (או גוף שמימי אחר), הנוצרת בזכות כוח המשיכה שמפעיל כדור הארץ. תערובת הגזים המצויה באטמוספרה של כדור הארץ הינה חנקן (78.08%), חמצן (20.95%), ארגון (0.93%), פחמן דו-חמצני (0.04%) וכמויות זעירות של גזים נוספים. האטמוספרה מאפשרת את החיים על כדור הארץ, כיוון שלגזים הנמצאים בה ישנם מספר תפקידים עיקריים: (1) סופגים את מרבית הקרינה האולטרה-סגולה שמגיעה מהשמש, (2) מכילים את החמצן הדרוש לנו לחיים ואת הפחמן הדו-חמצני הדרוש לצמחים, (3) יוצרים אפקט חממה, אשר מעלה את הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ לרמה שמאפשרת חיים.
אלבדו (Albedo)
תכונה המבטאת את אחוז קרינת השמש המוחזרת ממשטח מסוים. בהקשר של כדור הארץ, לאלבדו ישנה חשיבות במאזני הקרינה והחום באטמוספרה ולכן גם השפעה על האקלים. האלבדו תלוי בין היתר בצבע המשטח ובמורכבות שלו, כאשר משטחים בהירים יותר מחזירים קרינה רבה יותר. לדוגמא, האלבדו של שלג נקי הוא עד 90% (זאת אומרת כי 90% מהקרינה שפוגעת, מוחזרת חזרה), האלבדו של אוקיינוס הוא 3.5%, האלבדו של שטח יער אורנים הוא כ-10% ושל משטח עשב כ-20%. האלבדו הממוצע של כדור הארץ הוא כ-38%.
אנדמי (Endemic)
מין או אוכלוסייה, בעלי תפוצה מוגבלת לאזור מצומצם, שאינם קיימים באזורים אחרים. לדוגמא: למורים במדגסקר, קנגורו באוסטרליה. מינים אנדמיים רבים נמצאים כיום בסכנת הכחדה, כיוון שהפרעה אקולוגית באזור תפוצתם היחיד עלולה להוביל להכחדתם.
אנרגיות מתחדשות (Renewable Energies)
אנרגיות המופקות ממקורות שאינם מתכלים ומקורותיהן טבעיים והשימוש בהן להפקת אנרגיה לא משפיע על הזמינות של מקור האנרגיה. אנרגיות אלו כוללות:
1. אנרגיה סולארית – אנרגיה שמופקת מהקרינה המגיעה מהשמש. אנרגיה זו קיימת בשפע רב (אך קיימת מגבלה טכנולוגית בשימושה).
2. אנרגיית רוח – אנרגיה המופקת מטורבינות המסתובבות בכוח הרוח הנושבת. משתמשים באנרגיה זו במקומות המאופיינים ברוחות חזקות.
3. אנרגיית מים – אנרגיה המופקת מתזוזה/נפילה של מים המניעים טורבינה. משתמשים באנרגיה זו בנהרות ומאגרי מים, כאשר יוצרים מפל המנצל אנרגיה פוטנציאלית.
4. אנרגיה גאותרמית – אנרגיה המופקת מחום המעטפת של כדור הארץ באזורים בהם יש נגישות לשכבות חמות. מקור חום זה מונע על ידי תהליכים רדיואקטיביים המתרחשים בליבת כדור הארץ.
5. אנרגיית גאות ושפל – אנרגיה המופקת מהתזוזה של המים עקב גאות ושפל (הנגרמים מכוח משיכה הפועל על כדור הארץ, בעיקר על ידי הירח והשמש).
6. ביו-דלק (ביומסה) – אנרגיה המופקת משריפה של חומר ביולוגי כגון צמחים שונים (תירס, קנה סוכר). הדלק נקרא ביו-אתנול, כאשר עיקרון יצירת האנרגיה דומה לזה של דלקים פוסיליים (נפט, פחם וגז) בו שורפים חומר אורגני ונפלט פחמן דו-חמצני. אך בשונה מדלקים פוסיליים, בשריפת ביו-דלק נוצר מעגל סגור של פחמן דו-חמצני, כיוון שהוא נכנס לצמחים מהאטמוספרה בזמן הסמוך לשריפתו (בגידולם בשדה חקלאי), ולכן נטו בסקאלת הזמן המדוברת אין השפעה על הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. לעומת זאת, בדלקים פוסיליים, ישנו שחרור של פחמן דו-חמצני מחומר אורגני שהיה קבור מיליוני שנים ואינו מהווה חלק מהמערכת העכשווית.
אפקט החממה (Greenhouse effect)
אפקט המתאר את ההתחממות של פני כדור הארץ והאטמוספרה בגלל נוכחותן של מולקולות באטמוספירה הקולטות חלק מקרינת השמש ואז פולטות אנרגיה זו בחזרה כחום. מולקולות אלה כוללות אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן, חמצן דו-חנקתי, אוזון וגזים נוספים. מתוך אותם "גזי חממה", אדי המים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר, בגלל ריכוזם הגבוה.
אקולוגיה (Ecology)
מדע שעוסק בתפוצה של אורגניזמים וביחסי הגומלין שבין אורגניזמים ובין אורגניזמים לסביבה שלהם (פיזית וכימית).
אקוסיסטמה/מערכת אקולוגית (Ecosystem)
מערכת המורכבת מחברות של יצורים חיים יחד עם הסביבה שלהם והאינטראקציות ביניהם. המרכיבים הביוטיים והא-ביוטיים קשורים ביחד דרך תהליכי מעבר של אנרגיה ונוטריינטים. מערכות אקולוגיות נשלטות ע"י גורמים פנימיים (כמו תחרות, סוקצסיה והמינים הנוכחים) וחיצוניים (כמו אקלים, טופוגרפיה). אקוסיסטמות הן דינמיות ונתונות לשינויים ולהפרעות.
אקלים (Climate)
ממוצע ארוך טווח של מזג האוויר המאפיין אזור מסוים. הפרמטרים המטאורולוגיים אליהם מתייחס מונח זה כוללים טמפרטורה, לחות, לחץ אטמוספרי, רוחות ומשקעים. האקלים בסקאלה המרחבית מושפע מאוד מקו הרוחב, הטופוגרפיה, ונוכחות של גופי מים. לכל אזור ישנו אקלים מאפיין משלו, כאשר הינו חלק ממערכת האקלים הגלובלית.
בסקאלה של טווחי זמן ארוכים (אלפי שנים ומעלה) שינויים באקלים הגלובלי והמקומי מושפעים מפרמטרים של מערכת השמש (מרחק מהשמש, זווית ציר הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו, וצורת סיבוב של כדור הארץ סביב השמש) ומפרמטרים של תהליכים פנימיים על כדור הארץ (מרכיבי האטמוספרה, מאפיינים של טופוגרפיה ואוקיינוסים ופעילות טקטונית).
אצות ענק / יערות הקלפ (Kelp forest)
אצות ימיות ענקיות ממחלקת החומיות, היכולות להגיע לגובה של עשרות מטרים. אצות אלו מעוגנות למצעים סלעיים בקרקעית ע"י מבנים דמויי שורש. מ״גבעול״ האצה יוצאים מבנים דמויי עלים (נקראים יצע) הגורמים לאצה להיראות כמעין עץ. צפיפות גבוהה של אצות אלו יוצרת מראה של יער בתוך המים שגובהו (עומקו) יכול להגיע עד כ-50 מ'. יערות אלו נפוצים במים הקרים של האוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי.
אשליית הידע (Knowledge illusion)
בעידן של התפוצצות מידע, נוצרת בהרבה מקרים אשליה של הבנה בנושא כלשהו שאין לה ביסוס מלבד דעה או אמונה שהתקבעה מסיבות כאלו ואחרות. הפתרון הוא חשיבה ביקורתית והטלת ספק גם ב״אמיתות״ לכאורה שאנו מקבלים כמובן מאליו. ההיסטוריון האמריקני דניאל בורסטין כתב: ״האויב הגדול ביותר של ידע איננו בורות, אלא אשליית הידע״.
אשליית הידע היא תופעה שכל בני האדם לוקים בה במידה כלשהי.