מילון מושגים

מאזן אקולוגי (Ecological balance)

מצב האקוסיסטמה כאשר ישנה יציבות בין התהליכים השונים המתרחשים בה ובין כלל המרכיבים שלה (ביוטיים ואביוטיים). מצב זה הוא המצב שמאפיין מערכת אקולוגית בריאה בעלת שיווי משקל, כאשר ישנן תנודות במצב המערכת ויציאה קטנה מהמצב האידאלי "מתוקנת" ע"י תהליכים כך שנוצר שיווי משקל.

המאזן האקולוגי יכול להיות מופרע באופן כזה בו המערכת לא חוזרת למצב בשיווי משקל, ואז המערכת קורסת. מצב זה קורה כתוצאה ו/או מלווה בהרס בית הגידול, הכחדת מינים, פגיעה בתהליכי וויסות וביכולת אספקת שירותי אקוסיסטמה של הסביבה.

 
 
מארג מזון (Food web )

מערך הזרימה של אנרגיה ומזון לאורך הרמות הטרופיות השונות במערכת אקולוגית. מארג המזון מתאר את הזרימה של הנוטריינטים לאורגניזמים האוטוטרופיים, ודרכם אל רמות גבוהות יותר של צרכנים ראשוניים, לשניוניים וכך הלאה. בעבר היה נהוג לכנות את המושג כ"שרשרת המזון", אך מונח זה אינו מדויק כיוון שבמציאות אינו לינארי, ויצורים רבים ניזונים מיצורים מרמות טרופיות שונות. לכן, מדובר על סך כל שרשראות המזון והחיבור ביניהן.

 
מגוון ביולוגי (Biodiversity)

כלל מגוון המינים של היצורים החיים באזור מסוים. בדרך כלל הכוונה הינה לכלל המינים המצויים בכל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, כאשר ההגדרה מתייחסת אל המספר והשפע היחסי של המינים במערכות האקולוגיות. מונח זה הוטבע ע"י אדוארד ויסלון בשנת 1986. כיום ההגדרה כוללת בתוכה שלוש רמות: המגוון הגנטי (מדד לשונות הקיימת בחומר התורשתי של אורגניזמים המשתייכים לאותה אוכלוסייה או לאותו המין), מגוון המינים ומגוון בתי הגידול.

 
מדבר (Desert)

אזור גאוגרפי המאופיין ביובש רב ומחסור במים (בדרך כלל פחות מ-200 מ"מ משקעים בשנה). רוב המדבריות ממוקמים ברצועת המדבריות העולמית הנמצאת בין קווי הרוחב 20 – 30 מצפון ומדרום לקו המשווה. דוגמאות למדבריות אלו הן מדבר הסהרה והקלהארי באפריקה, מוהאבי בצפון אמריקה, אטקמה בדרום אמריקה, המדבר הערבי באסיה, מדבר סיני, ומדבריות אוסטרליה. סוג נוסף של מדבריות, אשר יכולות להימצאות לא רק ברצועת המדבריות הוא "מדבר בצל הגשם" – אזור יבש הנוצר מאחורי רצועת הרים כתוצאה מכך שההר מונע כניסה של לחות ועננות (עננים העולים מצדו האחד של ההר מתייבשים עד שמגיעים לצדו השני של ההר ושם נוצר מדבר). דוגמא למדבר בצל ההר הוא מדבר יהודה.

מדבריות יכולות להיות חמים (טמפרטורות סביב 40-50 מעלות צלזיוס בקיץ) או קרים (טמפרטורות שיכולות להגיע למינוס 50 מעלות צלזיוס בחורף). דוגמא למדבריות קרים הם מדבר הגובי במונגוליה, אנטרקטיקה וארקטיקה.

מחזורים ביוגאוכימיים (Biogeochemical cycles)

מחזורים המתארים את מעבר המולקולות בין המרכיבים הביוטיים והמרכיבים האביוטיים של המערכת האקולוגית, וכן את המאגרים שלהם. מדובר על תהליכים של הפיכת חומר מצורה אחת לצורה אחרת כחלק מתהליכים המתרחשים במערכת האקולוגית. נהוג לחלק את המחזורים עפ"י היסודות העיקריים: פחמן, חמצן, חנקן, גופרית, זרחן ומים. ישנם מחזורים חדשים שהתווספו כתוצאה מפעילות האדם אשר גרמה להוצאה של יסודות אלו ממאגרים קבועים, לדוגמא מחזור הכספית והאטרזין.

 
 
מחזור הגופרית (Sulfur cycle)

מחזור המתאר את מעבר מולקולות הגופרית במערכת האקולוגית. הצורה הביוטית של מולקולות הגופרית (מכילות את יסוד הגופרית S) היא בחומצות האמינו מתיונין וציסטאין הדרושות לחלבונים בגוף. הצורה האביוטית של הגופרית בקרקע היא בתרכובות אנאורגניות כמו סולפאט (SO42-), מימן גופרתי (H2S), HS- כיונים או כחלק ממינרלים שכלואים בסלע (מאגר). התרכובות האנאורגניות נקלטות ע"י צמחים, פיטופלנקטון או חיידקים (היצרנים הראשונים) היודעים להשתמש בהם ומשולבות בתוך מולקולות אורגניות (חלבונים). בהמשך, מולקולות אלו עוברות במארג המזון ליצרנים שניוניים (טורפים), חלקן מתפרקות חזרה לתרכובות אנאורגניות של גופרית כאשר יוצאות בהפרשות ומפורקות ע"י חיידקים, וחלקן עוברות פירוק חזרה למצב האנאורגני לאחר המוות של האורגניזם. ישנם חיידקים אשר יודעים לבצע תהליכים מורכבים יותר עם תרכובות הגופרית, לדוגמא הפקת אנרגיה.

מחזור הזרחן (Phosphorous cycle)

מחזור המתאר את מעבר מולקולות הזרחן (P) במערכת האקולוגית.  הזרחן הוא הוא יסוד חיוני עבור הצמחים, בעלי החיים וגם האדם כאבן בניין למולקולות חשובות כמו ה-DNA וה-ATP וגם כמרכיב בעצמות ובשיניים. עיקר הזרחן בטבע מצוי כיון שלילי אנאורגני שמכונה פוספאט (PO43- או HPO42-) ונמצא בסלעים ומשקעים ימיים. הוא מגיע עם הסחף, הרוחות והגשמים לאדמה ומשם קולטים אותו צמחים. הזרחן יכול להמשיך לגופם של בעלי חיים במעלה שרשרת המזון ולבסוף הוא חוזר לאדמה לאחר המוות והפירוק של הצמח או החיה.

 
מחזור החמצן (Oxygen cycle)

מחזור המתאר את מעבר מולקולות החמצן (O) במערכת האקולוגית. החמצן האטמוספרי נמצא בצורת גז ומהווה כ-21% מהרכב האוויר באטמוספירה (כ- O2). יחד עם זאת 99.5% מהחמצן של כדור הארץ מצוי בליתוספרה (קרום כדור הארץ) בצורה של מינרלים סיליקטים (SiO2). החמצן נמצא גם בתרכובות נפוצות כמו מים (H2O) ופחמן דו חמצני (CO2) ובמגוון תרכובות אחרות. החמצן האטמוספרי נצרך על ידי בעלי חיים בתהליכים של נשימה ושריפה עם CO ו-CO2 כתוצרים, ונפלט כתוצר של פוטוסינתזה על ידי צמחים תוך ניצול של מולקולות של פחמן דו חמצני.

 
 
מין (Species)

היחידה הבסיסית ביותר בקלסיפיקציה של הדרג הטקסונומי של אורגניזם בעולם הטבע. ההגדרה הביולוגית הקלאסית מתייחסת לקבוצה של אורגניזמים אשר כל שניים ממנה ממינים שונים (sex) יכולים להתרבות ולהביא צאצאים פוריים. דהיינו, מינים הם קבוצות של אוכלוסיות שיכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות. הגדרה זו נתפשת לעיתים כבעייתית, כיוון שאינה רלוונטית במקרים מסוימים, לדוגמא כאשר שתי אוכלוסיות לא באות במגע אחת עם השנייה וכן היא אינה אפשרית ליישום על בעלי חיים המתרבים ברבייה א-מינית. לפי הביולוגיה המודרנית, מקובל לסווג אורגניזמים למינים שונים עפ"י השיוך הפילוגנטי שלהם, המתבסס על ההיסטוריה האבולוציונית של יצורים חיים, אשר נגזרת מריצופים של DNA ובחינת השינויים הגנטיים. גם שיטה לוקה בחסרונות, שכן גם הימצאות של הבדלים גנטיים לא בהכרח סותר יכולת רבייה בין שני אורגניזמים.

 
מין אופרטוניסטי (Opportunistic species)

מין שיודע לנצל מגוון סביבות בהתאם לתנאים השוררים בהם ולהתאים עצמו לזמינות המשאבים הקיימת. לרוב מדובר על מינים שחיים בסביבות משתנות ולא יציבות.

מין בסכנת הכחדה (Endangered species)

מין בסכנת הכחדה (Endangered species) – מין שקיומו בטבע נמצא בסכנה ממשית ויתכן כי יעלם מן העולם.

גורמי הסיכון שמעמידים מינים בסכנה זו הם ציד, הרס בתי גידול (הסבה של שטחים אלו לאזורי התיישבות, שדות חקלאיים, שדות מרעה, קיטוע, ועוד), מגפות, היעלמות של מזון, מינים פולשים. מרבית סיבות אלו נגרמות או מואצות ע"י התערבות האדם.

מאז המהפכה התעשייתית, אנו נמצאים בתחילתה של ההכחדה ההמונית ה-6, כיוון שקצב המינים הנכחדים היום הוא אחד הגבוהים בהיסטוריה של כדור הארץ.

עפ"י הקלסיפיקציה של הרשימה האדומה (Red List) של ארגון ה-IUCN, מסווגים את כלל המינים לפי הסכנה להכחדתם, תוך שימוש בפרמטרים ספציפיים (הידלדלות האוכלוסייה בעבר ובהווה, תחום התפוצה של המין ומאפייני התפוצה, מספר הפרטים הבוגרים וכו'):

* מין פגיע (Vulnerable species) – ישנו סיכון משמעותי להכחדה מהטבע (פחות מ-1000 פרטים בוגרים). מינים לדוגמא: דרקון קומודו, מנטה, דב הקוטב, קואלה, קרנף הודי, עמלץ לבן, פנדה ענקית, נמר, ברדלס, פיל סוואנה אפריקאי, היפופוטם.

* מין בסכנת הכחדה (Endangered species) - ישנו סיכון גבוה להכחדה מהטבע (פחות מ-250 פרטים בוגרים). מינים לדוגמא: פינגווין שחור-רגל, טיגריס, לוויתן כחול, כריש לוויתן, צב ים ירוק, שונר איברי, שימפנזה מצוי, פנדה זנובה (אדומה), זאב אתיופי.

* בסכנת הכחדה חמורה (Critically endangered) – ישנו סיכון גבוה מאוד להכחדה מהטבע (קיימים פחות מ-50 פרטים). מינים לדוגמא: דישון, צב ים קרני, גורילה מערבית, גמל דו-דבשתי, קאקאפו, קרנף ג'אווה, תאו הפיליפינים, זאב אדמוני, למור צווארון שחור, גאביאל, אורנגאוטן סומטרי, אליגטור סיני.

* מין נכחד בטבע (Extinct in the wild) – מין אשר לא ידוע על קיומם של פרטים בטבע. מינים לדוגמא: ראם סהרה, אייל דוד, אריה ברבארי, טורומירו.

 
מין דומיננטי (Dominant species)

מין השולט כמותית בחברה האקולוגית, מבחינה מספרית או מבחינת הביומסה.

 
מין מפתח (Keystone species)

מין בעל תפקיד אקולוגי משמעותי במערכת האקולוגית. מין זה מכתיב את תכונות החברה, וכאשר מסירים מין זה מן המערכת האקולוגית, מתרחש שינוי בהרכב והמבנה של החברה. פגיעה במין זה עלולה להביא אף לפגיעה ולקריסה של המערכת האקולוגית. יתכן ויהיו יותר ממין מפתח אחד במערכת ויתכנו גם מערכות ללא מין מפתח. דוגמא למיני מפתח: לוטרת הים המגנה על יערות הקלפ (יערות של אצות ענק), הבונה הקנדי המעצב את סביבת המערכת האקולוגית.

 
מין מזיק (Pest species)

מינים אשר גורמים נזק או מהווים מטרד עבור בני האדם בעקבות פגיעה באדם או ברכושו.

 
מין מתפרץ (Outbreak species)

מינים שעוברים לקצב גידול גבוה ומתפשטים בתפוצתם בעקבות נוכחות ו/או פעילות האדם ובזמן זה משפיעים בצורה ניכרת על המגוון הביולוגי, תפקוד האקוסיסטמה או בריאות האדם.

 
מין נדיר (Rare species)

מין בתפוצה נמוכה ו/או קצב גידול נמוך. אלו לא חייבים להיות מינים בסכנת הכחדה, אך לרוב יהיו אלה מינים פגיעים ורגישים לכל ניצול והפרעה בבית הגידול שלהם. מינים מסוימים יכולים להיות נפוצים בסביבות מסוימות ונדירים בסביבות אחרות. לרוב, ההגדרה מתייחסת למינים בעלי מספר קטן של פרטים בעולם (בדרך כלל מתחת ל-10,000 פרטים) או למינים בעלי טווח תפוצה קטן (אנדמיים).

 
מין פולש (Invasive species)

מינים אשר הופצו בעקבות פעילות האדם מעבר לתחום התפוצה הטבעי שלהם, והצליחו לייסד אוכלוסייה באזור החדש. ההגדרה רלוונטית עבור מין אשר נמצא מחוץ  לאזור התפוצה הטבעי (באזור הטבעי שלו מין זה לא ייחשב מין פולש).