מהי סביבה ומהי לאדם
מילון מושגים
אוטוטרופיים (Autotrophic)
יצורים חיים אשר מייצרים תרכובות אורגניות מורכבות מחומרים אנאורגניים (נוטריינטים). האוטוטרופיים מהווים את הראשונים בזרימת האנרגיה בעולם החי, כאשר מרביתם משתמשים באנרגיית השמש לצורך התהליך, אם כי ישנן קבוצות קטנות המשתמשות במקורות אנרגיה אחרים (כגון אנרגיה מפירוק של תרכובות מסויימות במעמקי הים). בין האורגניזמים האוטוטרופיים נמנים כלל הצמחים היבשתיים, אצות, פיטופלנקטון וחיידקים ופרוטיסטים מסויימים. בדרך כלל היצורים האוטוטרופיים נמצאים בתחתית מארג המזון, ומהווים את המזון הבסיסי לשאר הקבוצות. מרבית היצורים משתמשים בפחמן דו חמצני שבאוויר.
אוכלוסיה (Population)
כלל האורגניזמים של קבוצה מאותו המין, אשר חיים במרחב פיזי-גאוגרפי מסויים ובעלי יכולת להתרבות ביניהם. באוכלוסיות בדרך כלל ישנם יחסי גומלין, הכוללים תחרות והדדיות. האוכלוסיה הינה היחידה הבסיסית שלאורגניזמים באקולוגיה.
אנדמי (Endemic)
All the organisms that belong to the same species group that live in a specific physio-geographical space and have the ability to reproduce between them. Populations usually have interactions, which include competition and mutuality. Population is the basic unit of organisms in ecology.
אקולוגיה (Ecology)
מדע שעוסק בתפוצה של אורגניזמים וביחסי הגומלין שבין אורגניזמים לבין עצמם ובין אורגניזמים לסביבה שלהם (פיזית וכימית).
ביום (Biome)
מושג המתייחס לאקוסיסטמות בעלות שטח רחב, אשר תפוצתן הגיאוגרפית נקבעת בעיקר על ידי תנאי האקלים כמו טמפרטורה וכמות משקעים, הנקבעים ע"י גורמים כגון המיקום הגאוגרפי והטופוגרפיה. דוגמאות לביומים הן: יערות הגשם הטרופיים, מדבריות, סוואנות, שוניות האלמוגים, יערות האצות ויערות המנגרובים.
ביוספרה (Biosphere)
המרכיב הביולוגי של כדור הארץ, המשלב את כלל המערכות האקולוגיות על הפלנטה. הביוספרה כוללת את כל היצורים החיים, הקשרים ביניהם והקשרים בינם לבין המערכות הא-ביולוגיות של כדור הארץ (ליתוספרה, גיאוספרה, אטמוספרה והידרוספרה).
בית-גידול (Habitat)
הסביבה הטבעית בה חי אורגניזמים ממין מסויים, המתאפיינת במכלול התנאים הסביבתיים שמשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של האורגניזם במקום המחיה הטבעי שלו. תנאים אלו כוללים את התנאים הפיזיים של המקום ואת כל הגורמים הקבועים שמשפיעים על האורגניזמים, הכוללים גורמים ביוטיים וא-ביוטיים. בית הגידול הטבעי עבור כל אורגניזם מאפשר לו מציאת מזון, מחסה ורבייה. התנאים הא-ביוטיים של בית גידול כוללים משתנים כגון קרקע, לחות, טווח טמפרטורות, עוצמת אור, ואילו התנאים הביוטיים כוללים זמינות מזון ונוכחות/היעדרות של טורפים. כל מין בעל צרכים שונים של בית גידול הנדרש על מנת לשרוד. הכוונה בבית גידול לא בהכרח לאזור גאוגרפי מסויים, ובית גידול יכול להיות גם סלע לח, בול עץ, מערה, אגם או תא בודד עבור טפיל.
הטרוטרופיים (Heterotrophic)
יצורים חיים אשר חייבים לצרוך תרכובות אורגניות בשביל להתקיים, המשמשות אותם לבניית תאי הגוף.
רוב היצורים הרב-תאיים בעולם הינם הטרוטרופיים, ומקבלים את התרכובות האורגניות הדרושות להם ע"י צריכה של אורגניזמים אחרים. הטרוטרופיים ראשוניים הינם אלו הניזונים מן היצורים האוטוטרופיים (המייצרים את התרכובות האורגניות), ואילו הטרוטרופיים שניוניים הינם יצורים אשר ניזונים מהטרוטרופיים אחרים.
Ecological disturbance
An event that interferes with the distribution of species and / or their interactions in a particular area. Ecological disturbance usually results in the removal of existing species and allows for the spread of other species. Such disturbances have a significant role in shaping the structure of individual populations and whole ecosystems.
הפרעה אקולוגית (Ecological disturbance)
מאורע אשר מערר תפוצת המינים ו/או יחסי הגומלין ביניהם באזור מסויים. בדרך כלל הפרעה אקולוגית גורמת לסילוק של מינים קיימים ומאפשרת מרחב להתפשטות של מינים אחרים. להפרעות אקולוגיות ישנו תפקיד משמעותי בעיצוב אוכלוסיות בודדות ומערכות אקולוגיות שלמות.
חברה (Community)
מכלול האורגניזמים המשתייכים לכל המינים שחיים באזור מסויים ומקיימים יחסי גומלין ביניהם.
מארג מזון (Food web )
מערך הזרימה של אנרגיה ומזון לאורך הרמות הטרופיות השונות במערכת אקולוגית. מארג המזון מתאר את הזרימה של הנוטריינטים לאורגניזמים האוטוטרופיים, ודרכם אל רמות גבוהות יותר של צרכנים ראשוניים, לשניוניים וכך הלאה. בעבר היה נהוג לכנות את המושג כ"שרשרת המזון", אך מונח זה אינו מדוייק כיוון שבמציאות אינו לינארי, ויצורים רבים ניזונים מיצורים מרמות טרופיות שונות. לכן, מדובר על סך כל שרשראות המזון והחיבור ביניהן.
מין (Species)
היחידה הבסיסית ביותר בקלסיפיקציה של הדרג הטקסונומי של אורגניזם בעולם הטבע. ההגדרה הביולוגית הקלאסית מתייחסת לקבוצה של אורגניזמים אשר כל שניים ממנה ממינים שונים (sex) יכולים להתרבות ולהביא צאצאים פוריים. דהיינו, מינים הם קבוצות של אוכלוסיות שיכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות. הגדרה זו נתפשת לעיתים כבעייתית, כיוון שאינה רלוונטית במקרים מסויימים, לדוגמא כאשר שתי אוכלוסיות לא באות במגע אחת עם השניה וכן היא אינה אפשרית ליישום על בעלי חיים המתרבים ברבייה א-מינית. לפי הביולוגיה המודרנית, מקובל לסווג אורגניזמים למינים שונים עפ"י השיוך הפילוגנטי שלהם, המתבסס על ההיסטוריה האבולוציונית של יצורים חיים, אשר נגזרת מריצופים של DNA ובחינת השינויים הגנטיים. גם שיטה לוקה בחסרונות, שכן גם הימצאות של הבדלים גנטיים לא בהכרח סותר יכולת רבייה בין שני אורגניזמים.
מערכת אקולוגית/אקוסיסטמה (Ecosystem)
מערכת המורכבת מאוכלוסיות של יצורים חיים יחד עם הסביבה שלהם והאינטרקציות ביניהם. המרכיבים הביוטיים והא-ביוטיים קשורים ביחד דרך תהליכי מעבר של אנרגיה ונוטריינטים. מערכות אקולוגיות נשלטות ע"י גורמים פנימיים (כמו תחרות, סוקצסיה והמינים הנוכחים) וחיצוניים (כמו אקלים, טופוגרפיה). אקוסיסטמות הן דינמיות ונתונות לשינויים ולהפרעות.
מינים פולשים (invasive species; non-indigenous species)
מינים אשר הופצו בעקבות פעילות האדם מעבר לתחום התפוצה הטבעי שלהם, והצליחו לייסד אוכלוסיה באזור החדש. ההגדרה רלוונטית עבור מין אשר נמצא מחוץ לאזור התפוצה הטבעי (באזור הטבעי שלו מין זה לא ייחשב מין פולש).
נוטריינטים/חומרי הזנה (Nutrients)
יסודות או תרכובות כימיות אשר חיוניים לחיים ולגדילה של יצורים חיים. בדרך כלל מדובר על חומרים אנאורגניים פשוטים, המנוצלים על ידי אורגניזמים אוטוטרופיים ליצור של תרכובות אורגניות מורכבות. הנוטריינטים מספקים את חומר הבניין של תאי הגוף, וכן מקור אנרגיה לגוף. הנוטריינטים מתחלקים לשני סוגים. מאקרו-נוטריינטים נדרשים בכמויות גדולות לצורך קיום הגוף (כגון חמצן, פחמן, מימן, חנקן, זרחן וגופרית), ומהווים את אבן הבניין המרכזית של פחמימות, חלבונים ושומנים. המיקרונוטריינטים הם נוטריינטים שנצרכים בכמויות קטנות (כגון ברזל, מנגן, אבץ) הנדרשים במולקולות מסויימות לצורך תפקוד מסויים (לדוגמא הברזל בתאי ההמוגלובין שקושר את החמצן, או המנגן במולקולת הכלורופיל האחראית על תהליך הפוטוסינתזה באורגינזמים האוטוטרופיים, המאפשר את לכידת אנרגית השמש).
נישה אקולוגית (Ecological niche)
נישה (גומחה) אקולוגית מתייחסת למקומו היחסי של מין או אוכלוסיה במערכת האקולוגית.
עפ"י הצ'ינסון - נישה היא מרחב רב-מימדי שבו מתקיים המין, אשר מוגדר לפי התנאים, המשאבים, זמני פעילות ויחסי הגומלין שהפרטים של המין מקיימים עם סביבתם.
מגוון ביולוגי (Biodiversity)
כלל מגוון המינים של היצורים החיים באזור מסויים. בדר"כ הכוונה הינה לכלל המינים המצואים בכל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, כאשר ההגדרה מתייחסת אל המספר והשפע היחסי של המינים במערכות האקולוגיות. מונח זה הוטבע ע"י אדוארד ויסלון בשנת 1986.
כיום ההגדרה כוללת בתוכה שלוש רמות: המגוון הגנטי (מדד לשונות הקיימת בחומר התורשתי של אורגניזמים המשתייכים לאותה אוכלוסיה או לאותו המין), מגוון המינים ומגוון בתי הגידול.
אטמוספרה (Atmosphere)
שכבת הגזים המקיפה את כדור הארץ (או גוף שמימי אחר), הנוצרת עקב כוח המשיכה שמפעיל כדור הארץ על הגזים. תערובת הגזים המצויה באטמוספרה של כדור הארץ הינה חנקן (78.08%), חמצן (20.95%), ארגון (0.93%), פחמן דו-חמצני (0.04%) וכמויות זעירות של גזים נוספים.
האטמוספרה מאפשרת את החיים על כדור הארץ, כיוון שלגזים הנמצאים בה ישנם מספר תפקידים עיקריים: (1) סופגים את מרבית הקרינה האולטרה-סגולה שמגיעה מהשמש, (2) מכילים את החמצן הדרוש לנו לחיים ואת הפחמן הדו-חמצני הדרוש לצמחים, (3) יוצרים אפקט חממה, אשר מעלה את הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ מעל 0 מעלות צלזיוס, וכך מאפשרים חיים (הדורשים מים במצב צבירה נוזלי).
קבוצה פונקציונלית (Functional group)
מערך של מינים או קבוצה של אורגניזמים, אשר חולקים תכונות דומה בתוך החברה. אורגניזמים אלו מבצעים תפקודים דומים במערכת האקולוגית ללא קשר לאב קדום משותף. יצורים המשתייכים לאותה קבוצה פונקציונלית יוצרים אפקטים דומים לגורמים חיצוניים במערכת האקולוגית.
סוקצסיה (Succession)
תהליך טבעי בו חברות חיים בסביבות טבעיות מתחלפות, מחברת חלוץ (שזו החברה של המינים המאכלסים ראשונים שטח לא מיושב) ועד לחברת השיא. מדובר בתהליך הדרגתי בו מתחלפות החברות החל ממיני חברת החלוץ (כגון: צמחים חד שנתיים וחרקים) שהגיעו ראשונים לשטח והם מהירי התפתחות, ועד למינים של חברת השיא המפותחת ביותר (כגון מינים של עצים רחבי עלים ויונקים טורפים שונים), שהם אטיים יותר בהתפתחותם וברבייה שלהם. חברות המעבר הן חברות של שלבי הביניים בין חברת החלוץ לחברת השיא. הסוקצסיה נעצרת כשהחברה השלטת במקום היא חברת השיא.
מין מפתח (Keystone species)
מין בעל תפקיד אקולוגי משמעותי במערכת האקולוגית. מין זה מכתיב את תכונות החברה, וכאשר מסירים מין זה מן המערכת האקולוגית, מתרחש שינוי בהרכב והמבנה של החברה. פגיעה במין זה עלולה להביא אף לפגיעה ולקריסה של המערכת האקולוגית. יתכן ויהיו יותר ממין מפתח אחד במערכת ויתכנו גם מערכות ללא מין מפתח.
דוגמא למיני מפתח: לוטרת הים המגנה על יערות הקלפ (יערות של אצות ענק), הבונה הקנדי המעצב את סביבת המערכת האקולוגית.
הידרוספרה (Hydrosphere)
מערכת כלל המים של כדור הארץ, המורכבת ממסת המים שבתוך פני כדור הארץ, מתחתיו ומעליו. ההידרוספרה מורכבת מאוקיינוסים (97.5%) וממים מתוקים (2.5%). מתוך מקורות המים המתוקים 68.9% מצואים בקרחונים, 30.8% במי תהום ו-0.3% באגמים ונהרות.
אפקט החממה (Greenhouse effect)
אפקט המתאר את ההתחממות של פני כדור הארץ והאטמוספרה בגלל נוכחותן של מולקולות מסוימות באטמוספירה הקולטות חלק מקרינת השמש ואז פולטות אנרגיה זו בחזרה כחום. מולקולות אלה כוללות אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן וגזים מסוימים אחרים באוויר. מתוך אותם "גזי חממה", אדי המים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר, בגלל ריכוזם הגבוה.